<h1>שו"ת הרשב"א ח"ג סימן תכ"ב</h1>
<h2>דף כד:</h2>
שאלתם כתוב בתקנת הברורים, לכשיגיע זמנם למנות ברורים אחרים תחתיהם יעמדו באושתגי"ש חוץ לעיר עד שתגמר הסכמתם, ויכריזו בבית הכנסת על יד שליח צבור פלוני ופלוני מתמנין בברורים, הודיענו אם צריך להיות האושתגי"ש במקום ידוע חוץ לעיר, או אם יהיה כל העולם מותר להם ובלבד שלא יכנסו תוך העיר. תשובה אין במשמע לשון התקנה שיוכל האחד ללכת למדינת הים והשני לקצוי ארצות לעסקיו, שאלו לא היה החיוב אלא שלא יכנסו לעיר לא היו אומרין יעמדו באושתגי"ש חוץ לעיר, אלא היה להם לומר לא יכנסו לעיר עד שתגמר הסכמתם, אבל עכשיו שאמרו שיעמדו באושתגי"ש חוץ לעיר שני ענינים אמרו, האחד שיעמדו באושתגי"ש ואותן האושתגי"ש יהיו חוץ לעיר. ועוד שלשון אושתגי"ש משמע שיהיו עומדים במקום מוגבל, ומי שיכול ללכת בכל מקום חוץ מעיר פלונית אינו עומד באושתגי"ש אלא שאסור ליכנס במקום אחד ממקומות העולם. ומכל מקום יש מקום מוגבל גבול רחב ומקום מוגבל גבול קצר, ונראה שבכלל דברים אלו הולכין אחר כוונת הקהל, לכלוא רגל הברורים לבלתי לכת אנה ואנה כל אחד לעסקיו, כדי שיהיו מוכרחין להסכים על הברירה ושלא תתבטל מלאכת הצבור מחמת סרובן. ובודאי כל שאמרו שיהיו באושתגי"ש חוץ לעיר צריכין לעמוד חוץ לעיבורה של עיר שהוא שבעים אמה ושירים [ערובין נ"ז ע"א], שכל עבורה של עיר נדון כעיר למי שנדר מן העיר וכמו שאמרו בנדרים [נ"ו ע"ב] וכדמוכח לה ממקרא שכתוב [יהושע ה'] ויהי בהיות יהושע ביריחו וכתיב [שם ו'] ויריחו סוגרת ומסוגרת. וצריכין הם לעמוד בגבולות העיר, שלא היה הכונה שילכו למדינת הים ונמצאת הליכתן גורמת בטול יותר מעמידתן בתוך העיר, וכל עיר ועיר יש לו גבולות ידועים. ועל כן אמרתי תוך הגבולות, שאם אתה אומר חוץ לגבולותיה אפילו מיל, אף אתה אומר אלף פרסה ונמצאת כונת הצבור בטלה. ועוד כי מה שאמרו שיעמדו באושתגי"ש חוץ לעיר, קרוב אני בעיני לומר שסמוך לעיבורה של עיר קבעו להם מקום, כלומר שיעמדו באושתגי"ש במקום שהוא חוץ לעיר, ואלו הרחיקו ללכת לא היו האושתגי"ש חוץ לעיר אלא חוץ לחוץ לעיר, וכמו שאמרו [יבמות ק"ג ע"א] מעל רגלו ולא מעל דמעל, ואמרו [ערכין כ"ד ע"ב] אחר ולא אחר אחר, וכשרצו לומר שהוא יתר רחב הזמן פירשו מאי אחר אחר אחר, וכתוב [במדבר ל"ה] ומדותם מחוץ לעיר אלפים באמה והוא מחוץ לעיר ממש, אלא כל שאמרו על מקום פלוני או אחר זמן פלוני וחוץ למקום פלוני אינו בלא גבול אלא אדרבא משמע סמוך לו ממש.
